הקדמה

שאלת הדיוק של בדיקת הפוליגרף היא אחת השאלות הנחקרות ביותר בפסיכופיזיולוגיה הזיהוית. במאמר זה נסקור את הספרות המחקרית המרכזית — החל ממחקרי המעבדה הקלאסיים ועד מטא-אנליזות עדכניות מ-2024-2026.

שיטות הבדיקה הנפוצות

CQT - Comparison Question Test

שיטת שאלות ההשוואה היא הנפוצה בעולם. הנבדק נשאל שאלות רלוונטיות לאירוע לצד שאלות השוואה כלליות. ההשוואה בין דפוסי התגובה מאפשרת להעריך אמינות.

CIT - Concealed Information Test

בדיקת הסתרת מידע מתבססת על זיהוי תגובות פיזיולוגיות לפרטי מידע שרק האשם יכול להכירם. שיטה זו מקובלת מאוד באקדמיה.

מטא-אנליזות מרכזיות

דו"ח APA 2011-2024

מטא-אנליזה של 38 מחקרים מאומתים הראתה דיוק ממוצע של 87% בזיהוי דוברי שקר ו-90% בזיהוי דוברי אמת בשיטת CQT.

דו"ח NAS/NRC

המועצה הלאומית למחקר בארה"ב פרסמה ב-2003 דו"ח ביקורתי שהעריך את הדיוק ב-81%-91% בתנאי מעבדה, עם ירידה בתנאי שדה.

גורמים המשפיעים על הדיוק

• הכשרת הבודק: בודקים שעברו הסמכת APA מציגים דיוק גבוה משמעותית.
• איכות המכשור: מערכות דיגיטליות מודרניות (Lafayette, Limestone, Stoelting) עדיפות על אנלוגיות.
• פרוטוקול הבדיקה: שימוש בשיטות מאומתות בלבד.
• מצב הנבדק: שימוש בתרופות, חרדה קיצונית או מצב רפואי משפיעים.

טבלת השוואה: שיטות בדיקה

שורה תחתונה

בדיקת פוליגרף, כשהיא מבוצעת על ידי בודק מוסמך לפי דרישות המרכז הישראלי לבודקי פוליגרף מוסמכים ובשיטות מאומתות, היא כלי דיוק גבוה לזיהוי הטעיה. הדיוק אינו מוחלט, אך עומד בסטנדרטים מדעיים מקובלים.